«

יולי 11

ניתוח שפת גוף נתניהו בצוק איתן

זה לא נתניהו שאנחנו רגילים לראות. בצורה מודעת ומחושבת לאורך כל מסיבת העיתונאים הזו נתניהו מקפיד מאד להקרין שלווה, איפוק ואפילו רוך. אם בדרך כלל נתניהו מנסה להעביר מסרים מאד חדים המלווים בשפת גוף נחרצת, טון תקיף ותנועות חדות ומהירות (אגרוף, יד חותכת מלמעלה למטה, אצבע מורה, הנהונים חוזרים), הפעם אנו רואים סגנון אחר. כמי שצופה תדיר בנתניהו ונפגש איתו מספר פעמים בעבר, אני יכול להעיד שהיום זה היה נתניהו אחר שנראה אפילו כמעט עצור. זה לא מקרי. לראש הממשלה כנראה חשוב מאד כרגע לשדר העדר מילטנטיות וללא פומפוזיות. הוא כנראה זוכר את הנאום המתלהם והמלהיב (באותה נקודת זמן) של אולמרט בפתח מלחמת לבנון השנייה ('יש רגעים בחייה של אומה שעליה לומר עד כאן') ולא רוצה לחזור על הטעות. זה גם שונה בתכלית מסגנון נאומיו בעת חטיפת 3 הנערים.

הפעם היה זה נאום שקול מאד עם תנועות ידיים מדודות מאד ואיטיות. התנועות היו בעיקר תנועות מגשרות כלומר בין נתניהו לאלו שמולו (אופקי) כאשר היד נעה לאט ובצורה מעגלית. זה לא אופייני לנתניהו הנואם בדרך כלל בתקיפות וחדות עם תנועות סמכותיות בציר אנכי. (נסו רגע לומר משפט בקול עם תנועת יד חדה מלמעלה ללמטה או עם תנועה עגולה ואיטית כלפי מי שמולכם ותרגישו את ההבדל). גם קולו של נתניהו היה רך מהרגיל, היה לו חשוב שלא להיראות כוחני. מספר פעמים הוא הניח יד על ליבו כדי לפנות לאזרחי ישראל והמסר אליהם היה רך במיוחד ופייסני ('כל הכבוד לכם, אני גאה בכם, הדבר הכי חשוב זה החוסן הלאומי, אין הבדל בין דתיים לחילונים, ימין ושמאל ולאחר היסוס ובלבול קטן בטקסט נתניהו גם מוסיף שאין הבדל בין יהודים לערבים… כולנו מותקפים וכולנו מלוכדים). כל הרכות הזו מלמדת על המאמץ של נתניהו להיות ולהיראות מרוסן, מאופק ושקול כלפי הקהילה הבינ"ל וכלפי פנים. התפאורה של ארבעת דגלי המדינה, סמל המנורה והעניבה התואמת את צבעי הלאום-  תומכים במסר.

תנועות מאופקות. אין לנו ברירה - ידי נקיות.

תנועות מאופקות. אין לנו ברירה – ידי נקיות.

אחת התנועות שחזרה מספר פעמים בנאומו של נתניהו היא הרמת שתי ידיו ופריסתם קדימה עם הצגת כפות ידים גלויות. הוא חזר על המחווה הזו שוב ושוב כדי להעביר את מסריו. זו תנועה שמסמלת "אין לי ברירה" ו"ידיים נקיות". המחווה הזו בשילוב הדברים עצמם ('אין מדינה שלא הייתה פועלת') מעידים על חוסר רצונו של נתניהו בלחימה הזו ומכך שהוא נאלץ לפעול למרות שהיה שמח שלא להגיע לסבב הזה.

בסגנון נאום זה, נתניהו לקח סיכון מחושב. הוא עשוי היה להיראות כחסר אונים ורך מידי בעיני הימין הפוליטי אך הוא העדיף להעביר מסר של אחדות, איפוק ושיקול דעת. למעשה זו בדיוק ההמלצה הדיפלומטית של  הנשיא רוזוולט  'אחוז בידך נבוט גדול אך דבר ברכות'. המצב כבר כך דרמטי אין צורך בהצהרות עוד יותר דרמטיות. לדעתי הוא נהג נכון בכך אך ייתכן שבעתיד יהיה מי שיקוף אותו על פייסנות ורכות יתר. יש גם מסר לא מילולי מאד דרמטי בכך שנתניהו מדבר ומתחתיו רצות הכותרות של החדשות ופיקוד העורף על האזעקה בתל אביב והוא כנראה לא יודע זאת.

בפועל נתניהו ממש לא אמר הרבה וחידש מעט. בכלל מאז תחילת המבצע שמענו מעט מאד אמירות משמעותיות מנתניהו, יעלון וגנץ. בעיקר משמיעים לציבור קלישאות צפויות. אולי התקשורת רוצה בצדק לשמוע יותר, אך מבחינת לשכת נתניהו – הסברתית ותקשורתית זה נכון. ביבי בעיקר היה צריך להיראות וסוף סוף גם לענות לכמה שאלות של עיתונאים- דבר שהוא נמנע ממנו כבר שנים. הוא עשה זאת והעביר את המסרים שלו לציבור בלי לספק כותרות חדשות. ותוך התחמקות משאלת הפעולה הקרקעית. זו הייתה מטרתו ובכך הוא הצליח נכון לרגע זה. אגב לשכת ראש הממשלה ערכה את הסרטון והעלתה ליוטיוב רק את נאום נתניהו ללא השלב של שאלות העיתונאים שדורשים תשובות ו"מפריעים" להעברת דף המסרים.

מתאמץ להקפיד על שפת גוף רכה, אנושית ומאחדת.

מתאמץ להקפיד על שפת גוף רכה, אנושית ומאחדת.

דווקא מצורת ההקשבה של נתניהו לשאלות של העיתונאים אפשר ללמוד הרבה. השאלה שהוא באמת אהב הייתה של איתי ורד מהערוץ הראשון שעל בסיס ביקוריו בדרום הארץ הציף את השאלות הכלכליות שמטרידות את תושבי הדרום. נתניהו הנהן בהסכמה ובהערכה לאורך כל השאלה והבטיח לעשות ולפעול בתחום זה. לעומת זאת את מואב ורדי מערוץ 10 נתניהו ביקר מפורשות על שאלתו ('יש לך כל כך הרבה הנחות בשאלה') ולאורך כל ההקשבה לשאלה הקרין את חוסר סבלנותו לכך (השאלה הייתה על אסטרטגיית יציאה מהמבצע ולמה לא להגיע להפסקת אש כבר כעת). זלזול מיוחד היה כאשר ורדי וכן רינה מצליח שאלו על ניסיונות התיווך של המצרים, הטורקים וכו'. נתניהו הבליע חיוך מזלזל קל ומבט מבטל כאשר הדבר הוזכר. ניתן להסיק בזהירות שכרגע אין בעיני נתניהו חשיבות לניסיונות התיווך הללו. אולי מהתגובות לשאלות אפשר להבין גם מה יחסו של נתניהו לכלי תקשורת שונים.

חיוך מלגלג עוד יותר עלה על פני ראש הממשלה כאשר הוא נשאל על ידי כתבת גל"ץ אודות דברים שאמר יו"ר הקואליציה יריב לוין. שמו של לוין גרם לנתניהו לגיחוך ולעווית של חוסר שביעות רצון. כנראה שלא מדובר בהכרח בלוין אלא בכלל בגורמים שונים שמתראיינים ומתבטאים ועל כך גם רמז נתניהו בתשובתו כשהתייחס במילים 'אני מכבד את כל חברי בממשלה…. גם חכ"ים, גם שרים (חיוך מלגלג)… אבל בסוף האחריות רובצת עלי" ניחוש שלי החיוך המבטל של נתניהו בתמונה הבאה (במילה 'גם שרים') מוקדש בעיקר לבנט וליברמן.

מתייחס בחיוך מלגלג להתבטאויות השרים

מתייחס בחיוך מלגלג להתבטאויות השרים

עם זאת כהרגלו כאשר נתניהו אומר דברים בנושא שמצוי במחלוקת או שדבריו עשויים להיתקל בביקורת נגד הוא פותח את שפת גופו, מתעצם, מרחיב את כתפיו, אוחז בידיו גבוה יותר בדוכן הנואמים ומזדקף. זו תנועה אופיינית של נתניהו מול ביקורת וטבעית (אנו "מתנפחים" בשפת הגוף כדי להראות עוצמה) אולם למעשה יותר מאשר על כוח היא מלמדת אותנו הצופים שנתניהו מודע להתנגדויות בנושא וחושש מכך. הוא עושה למשל כשהוא אומר: "שום לחץ בינלאומי לא ימנע מאיתנו לפעול בכל הכוח". (2:40). בהקשר הזה גם ראוי לפקפק בדברי נתניהו כשהוא מתאר שיחה טובה עם אובמה ובאותו זמן נסוג מעט לאחור ומכניס יד לכיס (07:35). לא בטוח שהשיחות עם מנהיגי העולם היו כל כך טובות כפי שטוען ראש הממשלה שגם תיאר את הדברים שאמר בשיחות האלו ('כיצד אתם הייתם פועלים אם היו יורים על וושינגטון, מוסקבה וכו') אשר נשמעים כמו עימות וניסיונות שכנוע. גם בתגובות שיצאו מלשכות מנהיגים אלו נראה שהשיחות לא בהכרח היו מוצלחות.

לצפייה בסרטון המלא.

 

 

Related posts:

תגובות

comments